כל מה שצריך לדעת על חקירה במשטרה או במס הכנסה

אחד היתרונות הגדולים של החוקרים בין אם חוקרי משטרה או רשות המיסים, הינו גורם ההפתעה. הנישום בדרך כלל מופתע עת החוקרים מתדפקים על דלתות ביתו בשעות הבוקר המוקדמות. ברגעים אלו, חוסר הידע והבנה לגבי הליכי החקירה הינם החיסרון הגדול של הנישום. מלבד אי הידיעה אלו ראיות יש לחוקרים, חוסר הוודאות וחוסר ידע ומידע על ההליך עצמו שעומדים לנקוט נגדו מקנים לחוקרים יתרון עצום ומעצימים את "אפקט החרדה". 

ריכזנו מספר דברים בסיסיים וזאת כדי לצמצם את חוסר הידע וחוסר המידע לגבי הליך החקירה. 

חיפושים 

בדרך כלל חקירה תפתח, בחיפושים על פי צווי בית משפט שיבוצעו במקביל בבית החשוד ובמקום עסקו. תוקפו של צו החיפוש הינו למשך 30 ימים, על כן יש לשים לב לתאריך הוצאת הצו. יש לקרוא היטב את צו החיפוש ולשים לב אם הכתובות נכונות, אם לחוקרים ניתנה הסמכות לבצע חיפושים בכל מקום, אם הוטלו מגבלות כלשהן ע"י בית המשפט, אם הצו מאפשר לחוקרים לתפוס מחשבים המשמשים את העסק ואם הצו מאפשר חדירה למחשב.

שלב החיפוש עד להגעה למשרדי החקירות הינו זמן בו נחקר "פגיע" במיוחד. ההלם מהופעת החוקרים והליך החיפוש עלולים לגרום לנחקר לומר דברים או לעשות דברים שלא התכוון אליהם, ועלולים לספק לחוקרים ראיות כבדות משקל כולל הודיה או ראשיתה. על כן יש להיזהר בכל מה שנאמר לחוקרים וחשוב לדעת כל מה שנאמר לחוקרים יתועד ועלול לשמש כנגד הנחקר.

לאחר סיום החיפושים, החשוד יתבקש להתלוות לחוקרים לחקירה במשרדי החקירות.

בדרך כלל יחקרו את החשוד שני חוקרים. יתכן שמפעם לפעם יצטרפו לחקירה בעלי תפקיד בכירים יותר. 

יתאפשר לנחקר להתקשר לעו"ד. לא יתאפשר לנחקר לשוחח עם אף גורם חוץ מעו"ד מלבד מקרים חריגים.  החקירה תמשך בדרך כלל שעות ארוכות ועלולה לתארך עד שעות הערב או הלילה. 

מתי רצוי לפגוש את עו"ד

• רצוי להיוועץ עם עו"ד מיד עם היודע על החקירה.
• בתיקי מס, אם קיים חשש עוד בשלב דיוני השומה כי התיק יועבר למחלקת החקירות או אם יש חשש כי התיק נמצא במחלקת החקירות רצוי כבר בשלב זה להיוועץ בעורך דין.
• קיים חשש שמתנהלת חקירה סמויה.
• חקירה המתנהלת נגד חשוד אחר שלך קשרים עמו. 

חשוב!

דע, בחדרי החקירות מותקנות מצלמות ומכשירי הקלטה. רצוי להימנע משיחות גם במסדרונות המשרדים. גם אמירות הנאמרות לחוקרים שלא לפרוטוקול אף אם נאמרו מחוץ לחדר החקירות ולא במהלך החקירה ושכוונת הנחקר היא לא לומר אותן לפרוטוקול החקירה, מתועדות לאחר מכן ועלולות לשמש כנגדו. על כן אסור לומר דבר לחוקרים שאין כוונה שיתועדו. 

יתרון החוקרים

שלב החקירה הגלויה נופל כרעם ביום בהיר על הנחקר. החוקרים מפתיעים את החשוד בביתו בשעת בוקר מוקדמת תוך ביצוע חיפושים והבאתו  לחקירה. שלב זה מהווה יתרון חשוב ונכבד לחוקרים שכן הנחקר לא התכונן אליו והחקירה נפלה עליו כרעם ביום בהיר. יתרונות החוקרים:

• אי ודאות של הנחקר מה מידת הידיעות והראיות שיש לחוקרים
• אי ודאות לגבי פעולות חקירה שמבצעים החוקרים
• חוסר ידיעות לגבי הליך החקירה
• חשש ממעצר

יתרון הנחקר

נחקר שהתכונן לחקירה קרי התייעץ עם עו"ד או כל גורם אחר לגבי אופן פעולת החוקרים והליך החקירה, מידת סמכותם של החוקרים והפעולות אותם הם יכולים ורשאים לבצע מקטין במידה רבה את חוסר ודאותו ומקנה לו יתרון רב על פני נחקרים שלא עשו כן. 

שלבי החקירה

• שלב ראשון – שאלות אינפורמטיביות על עסקיו, התנהלותם, צורת הרישום וכו'
• שלב השני – שאלות הנוגעות לחשדות שיש לחוקרים
• שלב שלישי – עימות עם מסמכים וראיות שיש לחוקרים

סדר שלבי החקירה יכול להשתנות על פי הגישה שהחוקר החליט לנקוט.  כל השיטות והאמצעים שהחוקר נוקט מטרתם להוביל לשיתוף פעולה והודיה מצד הנחקר. השיטה של קבלת פרטים אינפורמטיביים בתחילת החקירה מטרתה שתיים,  להוריד את סף המתח והחרדה של החשוד  ולקבל פרטים אינפורמטיביים כגון: עסקיו ועיסוקיו בשנים האחרונות וצורת הרישום בספריו וזאת על מנת לעמת אותו עם סתירות אם יתגלו בהמשך החקירה.  במהלך החקירה ישתמשו החוקרים בשיטות שונות מצד אחד להעצים את אפקט החרדה של הנחקר ומאידך להפחית אותו וכל זאת כדי להביא את הנחקר למצב בו הוא יתוודה על מעשיו וימסור גרסה אמיתית ונכונה. 

 העצמת חרדה

 להלן מספר שיטות אותן ינקטו החוקרים כדי להעלות את רף החרדה:

• ניצול חוסר הידיעה של הנחקר על מידת הראיות שיש לחוקרים.
• הפרזה של פעולות חקירה שמבוצעות.
• הפחדה לביצוע פעולות חקירה שעלולות לגרום לנחקר לעוגמת נפש ולנזקים כלכליים.
• אי שיתוף פעולה עם החוקרים עלול בעתיד לגרום לכך שלא יהיה הסדר כופר ולהחמרת הענישה בהליך בבית המשפט.
• שימוש בתחבולות. 
• איום מוסווה במעצר.
• הרמת קול על הנחקר.
• השתתפות גורמים בכירים בחקירה.
• הפחדה בחומרת העבירות והעונש בגינן.

הפחתת חרדה

• ריכוך חומרת העבירות.
• שיתוף פעולה יכול לעזור בהמשך הצגת אפשרות סיום הטיפול בכופר או בהסדר.
• חוקר טוב.
• ניסיון להתחבר ולהתיידד עם הנחקר ולשדר אמפטיה והבנה.

תחבולות אסורות

בתי המשפט במשך השנים קבעו אלו פעולות חקירה ותחבולות חקירה אסורות. באופן עקרוני כל תחבולה ופעולת חקירה השוללת את הרצון החופשי של הנחקר הינה  ותחבולה אסורה. הודאה שנמסרה ע"י חשוד בעקבות תחבולה אסורה עלולה להוביל לפסילת ההודאה. להלן פעולות ותחבולות אסורות:

1. שימוש באלימות או איום באלימות.
2. לחץ נפשי שיכול להתבטא בין היתר בשעות חקירה ארוכות ללא מזון, שתיה, שינה וכו'.
3. חקירת שתי וערב ללא מתן שהות לחשוב ולהשיב לשאלות.
4. שימוש בקללות, נאצות וגידופים.
5. השפלה והתעללות.
6. כליאה בתנאים קשים.
7. איום במעצר.
8. כפיית הודאה. 
9. חיוב להשיב לשאלות החוקר.
10. חקירה במשך שעות ארוכות.

להודות/לשמור על זכות השתיקה?

באופן עקרוני אסור להודות. הודאה עלולה להוביל באופן כמעט ודאי לכתב אישום והרשעה. ליווי על ידי עורך דין, אפשר לומר שהינו חובה על מנת להקטין ולצמצם נזקים בלתי הפיכים.

על כן חובה להיוועץ עם עו"ד בטרם תשיב לשאלות החוקרים גם אם אתה חושב שלא עברת עברה כלשהי. 

מעצרים

במקרים רבים, חקירה עלולה להוביל למעצר למשך מספר ימים. 

כופר

כופר, הינו הליך בו רשות המיסים מסכימה לבקשתו של נישום להמיר את ההליכים הפליליים בכופר כסף. נישומים רבים ואף עו"ד רבים, מוצאים בהסכמת רשות המיסים להמרת ההליכים בכופר, קרש הצלה. לא אחת ממהרים נחקרים להגיש בקשת כופר אף מיד בסיום חקירתם. אכן, הסכמה כאמור של רשות המיסים מהווה במקרים מסוימים קרש הצלה לנחקר אך בלא מעט מקרים היא מהווה קרש הצלה לרשות המיסים. לא כל חקירה תסתיים בהעמדה לדין. במקרים לא מעטים בהם סכומי העלמת ההכנסות אינם גבוהים ו/או במקרים שלרשות המיסים אין די ראיות להעמדה לדין, בקשה להמרת ההליכים בכופר הינה התפרצות לדלת פתוחה, אחרת התיק הפלילי ייסגר ללא סנקציות וללא העמדה לדין. לפני כל הגשת בקשה להמרת ההליכים בכופר רצוי להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בתחום, ייעוץ כזה עשוי לחסוך לכל הפחות את כספי הכופר ואולי אף לחסוך עוגמת נפש ותשלומי מיסים.

כיצד להתנהג בחקירה

1. זכותך להיוועץ בעורך דין. אל תוותר על זכות זו. 
2. אם אתה לא מעוניין להשיב לשאול החוקרים אל תשיב זו זכותך. אמירות שקריות עלולות להתגלות ולגרום לנזק רב מאשר לתועלת. 
3. אם בחרת לשמור על זכות השתיקה, תרץ זאת בסיבה הקשורה לחוקרים או שאתה פועל על פי עצת עורך דינך לדוגמא: " אני לא עונה לשאלות כי החוקר צעק עליי" או  "אני שומר על זכות השתיקה כי עו"ד ייעץ לי כך". 
4. החוקרים ינסו בכל דרך לקבל הודאה. ככל שאתה תישאר רגוע וקר רוח החוקרים ינסו להעלות את מפלס הלחץ והחרדה. אל תצא מכליך השאר רגוע ככל הניתן אל תתנצח ותתעמת עם החוקרים. זכור כל מילה שלך מתועדת ואתה עלול לפלוט דברים שאינך מעוניין לומר.
5. זכור תמיד! החוקרים מנסים לקבל הודאה אם ע"י הפחדה והגברת החרדה ובין אם הורדת החרדה, אחת הדרכים היא להתחבר אליך ולשדר אמפטיה. 
6. אל תחשוש מגורם בכיר ככל שיהיה ואל תתפתה לקבל את דבריו. מטרתו אחת הודאה!

7. תעד בכתב את כל פעולות החוקרים כל פרט חשוב. ספר לעורך הדין על כל פרט שהיה החל מהרגע שבו הגיעו אליך החוקרים. כל דבר עשוי לסייע להגנתך. תיעוד כאמור יכול לעשות גם מיד לאחר סיום החקירה, רצוי שיעשה סמוך ככל האפשר לקרות האירועים.
8. קרא את פרוטוקול החקירה ובדוק שהדברים שנרשמו תואמים למה שאמרת. אם הדברים לא תועדו במדויק בקש מהחוקרים לתקן את הפרוטוקול בדיוק לדברים שאמרת. בקש להוסיף לפרוטוקול גם דברים שהחוקרים אמרו ולא תועדו למשל, איום במעצר או כל איום אחר או לחילופין הבטחה שניתנה ע"י החוקרים, אם נכחו יותר משניים שלושה חוקרים בחדר וכדומה. אם החוקרים מסרבים לתעד דברים, אל תחתום על פרוטוקול החקירה. אם תשאל מדוע אינך חותם אמור כי אינך חותם מאחר והחוקרים אינם מתעדים הכול ובצורה מדויקת.
9. זכותך ללכת לשירותים ולקבל אוכל ושתייה. 
10. אם הנך נוטל תרופות בקש מהחוקרים ליטול אותן.
11. אם הנך חש ברע בקש להיבדק ע"י רופא. החוקרים יפסיקו את החקירה, במידה ורופא בדק אותך ואשר שמצבך אינו מאפשר את המשך החקירה. בדרך כלל, במידה ויגיע צוות רפואי הם יבקשו לפנות אותך. 
12. אל תחשוש ממעצר. גם אם הוחלט על מעצר אל תתפתה לומר דברים שלא התכוונת לומר וגם אם תדבר בדרך כלל הדבר לא יימנע את מעצרך. לכל היותר תהיה עצור יום או יומיים זה עדיף על פני אמירות שעלולות לעלות בהרשעה ומאסר ממושך. 
13. אם מתקיים דיון בעניינך בבית המשפט והוא מסוקר ע"י התקשורת, הימנע מלכסות את פניך ולהסתתר מהצלמים אינך עבריין ולכן אין סיבה להסתתר. אל תגיב לשאלות העיתונאים אלא בעצת עו"ד.

סיכום

כאשר מתמודדים עם חקירה של משטרה או רשות המיסים, חשוב לזכור שהיערכות נכונה והתייעצות עם עורך דין יכולים להפחית משמעותית את רמת החרדה והלחץ ולעזור בניהול התהליך בצורה חכמה ומבוקרת. על מנת להגן על עצמכם בצורה המיטבית, הקפידו לשמור על קור רוח, לעקוב אחרי ההנחיות שקיבלתם מעורך הדין, ולהיות מודעים לזכויותיכם לאורך כל שלבי החקירה. הכנה מוקדמת ומודעות לזכויותיכם יכולים להפוך את החוויה לפחות מאיימת ולהבטיח התנהלות נכונה במהלך החקירה.