חקירה במס הכנסה – כל מה שצריך לדעת

חוקרי מס הכנסה דופקים בדלת בשעת בוקר מוקדמת, מה הביא אותם לכאן? הלשנה או סיבה אחרת?  

רשות המיסים, מפעילה מזה שנים ארוכות מוקד טלפוני להלשנות על עבירות מס. כיום הוא ידוע כ"קו הצדק" בעבר הוא כונה "המלשינון". המידע כתוצאה מהלשנות מגיע לא רק באמצעות הטלפון. ברשות המיסים מתקבלים גם מכתבים, מיילים, ואף בפגישות עם אנשי המודיעין של רשות המיסים. מרבית המידע שמגיע, הינו מידע רכילותי  לדוגמא: שכן שלא מבין כיצד שכנו רכש רכב חדש  או מידע חסר כל ערך מודיעיני למחלקת החקירות. מידע שאינו משמש את מחלקת החקירות ואינו מוביל לפתיחת חקירה פלילית עלול לשמש את פקידי השומה בעת עריכת שומות ו/או להוביל לעריכת ביקורת בעסק. מעטות הן החקירות הנפתחות כתוצאה מהלשנה. אם כן, מה עוד מביא את חוקרי מס הכנסה לדפוק בשעת הבוקר?

הדלפות וחילופי מידע בין רשויות המס בעולם

הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, בו יכול אדם לגור במדינה אחת או אפילו להיות חסר תושבות במקרים קיצוניים, להיות אזרח ובעל דרכון במדינה אחרת ולעשות עסקים במדינה שלישית, הציב אתגרים בפני רשויות המס. הקשיים בגביית מס, שבפניהם ניצבו רשויות המס בעולם, הובילו להבנה שרק שיתופי פעולה בניהן, יביאו לגביית מס. ואכן בשנים האחרונות, רשויות המס בעולם חתמו על הסכים ואמנות הכוללות חילופי מידע וחיקורי דין. הסודיות הבנקאית, שהייתה שם דבר בבנקאות השוויצרית, אינה קיימת עוד, בעיקר כתוצאה ממלחמתה של ארה"ב בהון השחור. המדינות בהן עדיין קיימת סודיות בנקאית הולכות ומתמעטות. מיום ליום, שיתופי הפעולה מתהדקים, רק לאחרונה התבשרנו כי הרשויות בארצות הברית העבירו מידע שלושים אלף חשבונות בנק המוחזקים על ידי תושבי ישראל. חשוב לזכור, גם אם המידע שהועבר לרשות המיסים בישראל, אינו מצביע על עבירות מס או הלבנת הון בישראל, הדבר עלול להוביל לחקירה של רשות המס הזרה כנגד תושב ישראל באמצעות חיקורי דין. מגמה זו של שיתופי פעולה, חילופי מידע וחיקורי דין, תלך ותגבר.

בשנים האחרונות, אנו שומעים על הדלפות מבנקים (פרשת HSBC) משרד עו"ד (פרשת פנמה) ואפילו ממוסדות ביטחוניים (פרשת ויקיליקס).  המבוגרים בינינו זוכרים איך בסרטים, סוכן חשאי מתגנב, מוציא מצלמה זעירה ומצלם מסמכים. כיום, אין צורך להתגנב פיזית על מנת לגנוב מסמכים ואין צורך במצלמות. האקרים יכולים לחדור מרחוק ולהעתיק מחשבים ושרתים. עובד בחברה יכול להעתיק אלפי מסמכים, קבצים ומיילים על גבי התקני אחסון ניידים. 

מידע המגיע לרשות המיסים כתוצאה מהדלפה, הינו בעיקר מידע מודיעיני בלבד ורשויות המס יצטרכו לאמת אותו באמצעות רשויות המס בחו"ל (לא תמיד אפשרי) או במסגרת חיפושים שיערכו אצל חשודים, ובמהלכו ייתכן ויימצאו מסמכים מפלילים ו/או במהלך חקירה יתוודו נישומים כי החזיקו חשבון כאמור. ואכן, לפני מספר שבועות, רשות המיסים פתחה בחקירה, כנגד מספר נישומים ככל הנראה על סמך רשימה זו (HSBC). יתכן, וחקירה זו הינה מקרה מבחן, ועל פי תוצאותיו תחליט רשות המיסים אם לפתוח בחקירה גם נגד נישומים נוספים ששמם מופיע ברשימה.

בעוד מידע המגיע כתוצאה מהדלפות אינו יכול לשמש בהליכים משפטיים כל עוד לא אומת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה מהן הגיע או כאמור לעיל בעקבות חקירה של רשויות המס בישראל, מידע המגיע מרשויות המס בחו"ל יכול לשמש כראיה בהליכים משפטיים.

יש לזכור, בשנים הקרובות נהיה עדים לשיתופי הפעולה הולכים וגוברים בין רשויות המס, ומידע בעל ערך משפטי עלול להגיע לרשויות המס בישראל.

פקידי השומה 

חלק נכבד מהחקירות, נפתחות בעקבות עבודת פקידי השומה האזוריים. פקידי השומה, על פי תכנית עבודה בודקים מידי יום תיקי נישומים המתנהלים במשרדיהם. פקידי השומה בודקים את הדוחות השנתיים, מאזנים, דוחות כספיים והנהלת חשבונות, מקיימים דיונים עם הנישומים ומייצגיהם. במהלך הבדיקות, מתגלים לעיתים ממצאים המעלים חשד להעלמת הכנסות ועבירות מס. במקרים כאלו, פונה פקיד השומה האזורי לפקיד שומה לחקירות ומעניין אותו בממצאים, וכאמור חלק נכבד מהחקירות מקורן בחשדות שהתגלו בפקידי השומה האזוריים.

חשוב לדעת, לעיתים, התנהלות הנישומים ו/או רואה החשבון ויועצי המס, במהלך הדיונים אצל פקיד השומה, הם שמובילים להעברת המידע לפקיד שומה לחקירות. זה יכול להיות בעקבות אי הענות למסירת מסמכים לפקיד השומה ו/או לחילופין מסירת מסמכים כוזבים, אי נכונות להגיע עם פקיד השומה להסכמות כשעמדת פקיד השומה צודקת ועוד. יש להימנע ממסירת מסמכים ונתונים כוזבים לפקיד השומה, הנזק שעלול להיגרם הוא לא רק מול פקיד השומה האזורי אלא עלול לשמש כראייה בהליכים פליליים. מאידך, לא כדאי "להתנדב" ולמסור לפקיד השומה מסמכים או נתונים שלא התבקשו על ידו. אחד הסימנים הבולטים, לכך שפקיד השומה האזורי העביר את הטיפול לפקיד שומה לחקירות הוא: ביטול דיונים ו/או הימנעות והתחמקות מקביעת דיוני שומה

דוגמא למידע שהתקבל מפקיד השומה האזרחי והוביל לפתיחת חקירה: חברה המציאה לפקיד השומה במסגרת דיוני שומה, הסכם בינה לבין חברת בת המסדיר תשלומי דמי ניהול ביניהן. לבקשת פקיד השומה הועבר לו קובץ המחשב של ההסכם. בדיקה פשוטה במאפייני הקובץ העלתה כי הקובץ נוצר שנים לאחר התאריך בו כביכול נחתם וכי הוא נוצר סמוך למועד העברתו לפקיד השומה. בחרתי בדוגמא זו על מנת להמחיש כיצד התנהלות לא נכונה מול פקיד השומה הובילה לחקירה פלילית.

דוגמא נוספת, יועץ מס סרב להגיע להסכם שומות עם פקיד השומה בשל הוצאות פרטיות בהיקפים נכבדים שדרש כהוצאה עסקית, ומצא עצמו תחת חקירה פלילית. 

נכון, פקידי השומה מעדיפים להגיע להסכמי שומה עם הנישומים ולגבות את המס, על פני העברת התיק למחלקת החקירות, אך חשדות כבדים לביצוע עבירות מס או התנהלות לא נכונה במהלך דיוני השומה, מובילים להעברת הטיפול לפקיד שומה לחקירות.

בתי המשפט

הדיונים בבתי המשפט (למעט בתי משפט לענייני משפחה ), הינם פומביים ועל כן, כל שנאמר בהם, כל מסמך שהוגש במסגרת אותו הליך, וכך גם כל החלטה עלולים להגיע לשולחנו של פקיד השומה בין על פי בקשת פקיד השומה ובין על פי יוזמת בית המשפט. חשוב לדעת, שופטים הנחשפים לעבירות מס במהלך דיונים המתנהלים בפניהם, גם אם מדובר בתביעות אזרחיות, עלולים להעביר העתק מהפרוטוקול לרשות המיסים.

במהלך עבודתי הן ברשות המיסים והן כעו"ד פרטי, נתקלתי בלא מעט מקרים בהם, אדם מגיש תביעה אזרחית ומוצא עצמו תחת חקירה פלילית של רשות המיסים. לדוגמא: אדם שתבע את חברת הביטוח בגין אובדן כושר עבודה, תוך שהוא מצהיר במסגרת תביעתו על הכנסותיו, בעוד שהכנסותיו המדווחות לשלטונות המס היו נמוכות לאין שיעור דוגמא נוספת: במהלך תביעה של צד בעסקת מקרקעין כנגד הצד השני, מתברר כי הדיווח למיסוי מקרקעין היה כוזב, ובפועל שולמו כספים מעבר לתמורה שהוצהרה לשלטונות מיסוי מקרקעין.

מחלקת המודיעין ו "קו הצדק"

כאמור, רק חלק קטן מהמידע שמגיע לרשות המיסים מבשיל לחקירה פלילית, אולם מחלקת המודיעין עוסקת גם באיסוף מידע גלוי. במקרים אלו, הנישום בעצמו חושף לעיני רשויות המס מידע שעלול להוביל לפתיחת חקירה. המידע המודיעיני נאסף מפרסומים בעיתונות ובאמצעי התקשורת ועוד. לדוגמא: פרסום דירות להשכרה לטווח קצר,  השוואה בין פרסומים אודות הופעות של זמר מסוים לעומת הדיווחים לרשויות המס וכו'.

סוג נוסף של מידע שנאסף: מידע אודות רכישות שבוצעו אצל יבואני רכבי יוקרה, חנויות רהיטים וכו'.

בשנים האחרונות, לא מעט חקירות נפתחו, לאחר שרשות המיסים, נברה במאגרי המידע העצומים שלה.אלפים מתושבי המדינה בין אם הם שכירים, פנסיונרים או חסרי עבודה, קבלו  דרישה מרשות המיסים (טופס 5329) להצהיר על הכנסותיהם ועל הונם. מכתבים אלו שנשלחו בעיקר לתושבים שאין להם תיק בפקיד השומה ובבעלותם יותר משתי דירות  או בשל תדירות גבוה של נסיעות לחו"ל וכו'. חשוב לדעת! מאגרי המידע של רשות המיסים הינם אדירים ומקיפים. הם מכילים מידע על נכסי נדל"ן, בעלויות על כלי רכב ושיט, נסיעות לחו"ל ועוד. כתוצאה ממכתבים אלו, פנו רבים מהנישומים לפקיד השומה על מנת להסדיר את הדיווחים וחובות המס. מי שלא ענו לדרישה ואף לא פנו לפקיד השומה, מצאו עצמם תחת חקירה פלילית של רשות המיסים. גם בימים אלו,  רשות המיסים ממשיכה לסרוק את מאגרי המידע ולשלוח דרישות להצהרה על נכסים והכנסות.

גילוי מרצון

הליך גילוי מרצון מאפשר לנישומים, עוסקים, מנהלי חברות ומייצגים שעברו עבירות על חוקי המס,  לפנות לרשות המיסים בבקשה לתקן את דיווחיהם לשלם את המס ולקבל חסינות מפני אישום פלילי. במהלך השבועות הקרובים, רשות המיסים צפויה לפרסם נוהל גילוי מרצון. במהלך השנים האחרונות ייצגתי מספר נישומים בהסדרי גילוי מרצון, כך שלמרות שאין נוהל ניתן לפנות בבקשות לגילוי מרצון. רצוי שבקשות אלו יתבצעו על-ידי עורכי דין בשל חיסיון עו"ד – לקוח.