דוד אפרים משרד עורכי דין

כופר מס הכנסה –  חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה 

מהו כופר?

כופר הוא תשלום כספי שרשות המיסים בישראל מאפשרת לחשודים בעבירות מס לשלם כדי להימנע מהליכים פליליים נגדם. תשלום הכופר מפסיק את ההליך הפלילי, אך אינו פוטר את החשוד מההליכים האזרחיים ומהצורך לשלם את המס שהועלם. ההליך קיים הן לפי חוק מס ערך מוסף והן לפי פקודת מס הכנסה, ומהווה כלי משמעותי בידיה של רשות המיסים לשמירה על גביית המיסים ולהרתעה מפני עבירות מס.

המסגרת המשפטית לכופר

לפי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, מנהל רשות המיסים מוסמך להטיל כופר על חשוד בעבירות מס. זאת בתנאי שהחשוד ביקש זאת ותשלום הכופר יפסיק את ההליכים הפליליים נגדו. חשוב לציין כי תשלום הכופר אינו פוטר את החשוד מהחובות האזרחיות ומהצורך לשלם את המס שהועלם.

סעיפי העבירה הרלוונטיים

חוק מס ערך מוסף:

סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף: סעיף זה עוסק בעבירות של אי דיווח, מסירת דיווח כוזב או מטעה, והשמטת הכנסות. עבירות אלו נחשבות חמורות וכוללות גם את עבירות ההונאה והתחמקות מתשלום המס.

פקודת מס הכנסה:

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה: סעיף זה מתייחס לעבירות של השמטת הכנסה מדו"ח, מסירת ידיעה כוזבת או דו"ח כוזב, והשמטת מידע במטרה להתחמק מתשלום מס. עבירות אלו כוללות גם את הניסיון להונות את רשויות המס.

השיקולים בעד ונגד הטלת כופר

כדי להחליט האם להטיל כופר, רשות המיסים שוקלת מגוון רחב של שיקולים בעד ונגד.

שיקולים בעד הטלת כופר:

  1. היקף כספי קטן של העבירה:  כאשר סכום ההעלמה קטן יחסית.
  2. מידת האשם של העבריין:  מידת האחריות והאשמה של החשוד.
  3. פסיקת בית המשפט במקרים דומים:  ניתוח פסקי דין קודמים והחלטות דומות.
  4. מצב אישי:  גיל החשוד, מחלה קשה או נכות, אסון אישי וכדומה.
  5. מצבם של בני משפחה התלויים בו: השפעת המצב על המשפחה.
  6. העניין הציבורי:  האם יש אינטרס ציבורי בהחלטה.
  7. הסרת המחדל : האם החשוד תיקן את המחדלים שביצע.
  8. היותו של המבקש נכה צה"ל או בעל רקע בטחוני.
  9. תרומתו לציבור:  מידת תרומתו לחברה ולציבור.
  10. שיתוף פעולה בחקירה:  רמת שיתוף הפעולה של החשוד עם החוקרים.
  11. חלוף זמן קיצוני : מקרים בהם עבר זמן רב מהעבירה.

שיקולים נגד הטלת כופר:

  1. עבריין מועד : אם החשוד הוא עבריין מועד.
  2. הרשעות קודמות : היסטוריה של הרשעות קודמות של החשוד.
  3. עבירה חוזרת : עבירות חוזרות ונשנות.
  4. הוטל כופר בעבר:  אם בעבר הוטל כופר על החשוד.
  5. עבירה של מייצג במסגרת תפקידו:  עבירה שבוצעה על ידי מייצג בתפקידו.
  6. גורם הרתעה בענפים מסוימים : ענפים בהם העבירות הפכו ל"מכת מדינה".
  7. עבירה בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות.
  8. עבירות לפי חוק העונשין בנוסף לעבירות מס.

שיעור הכופר

הכופר ייגזר בהתאם לסוג העבירה ולסכום ההעלמה:

  • עבירות מס הכנסה: שיעור הכופר הוא כ-30% מהסכום שהועלם מפקיד השומה. חשוב להדגיש שהכופר מחושב מסכום ההעלמה ולא מתוך המס שלא שולם.
  • עבירות מע"מ: שיעור הכופר הוא כ-30% מהמס שלא שולם.

השלכות תשלום הכופר

תשלום הכופר אינו מסיים את ההליך האזרחי ואינו מהווה תחליף לתשלום המס שמגיע מאותו חשוד. בנוסף, תשלום הכופר מאפשר לרשות המיסים לקבוע שומות עד 10 שנים אחורה, דבר המאפשר לגבות מיסים על תקופות עבר ארוכות.

מי דן ומקבל החלטות לגבי הטלת כופר?

הדיונים וההחלטות לגבי הטלת כופר נערכים על ידי ועדת כופר של רשות המיסים. הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע בכירים ברשות המיסים ונציגים משפטיים. החלטות הוועדה מתקבלות לאחר בחינת כלל הראיות והנסיבות, תוך התחשבות בשיקולים בעד ונגד המפורטים לעיל.

היכן מתפרסמות ההחלטות?

החלטות הוועדה בנושא כופר מתפרסמות באתר האינטרנט של רשות המיסים. ההחלטות מתפרסמות בצורה שאינה אנונימית, וכוללות מידע על זהות החשוד, סוג העבירה, הסכום שנקבע לכופר והשיקולים שהובילו להחלטה.

המלצות להתנהלות מול רשות המיסים

על אף שתשלום כופר יכול להוות פתרון מיידי להימנעות מהליכים פליליים, יש להיוועץ בעורך דין מיסים מומחה לפני הגשת בקשת כופר. עורך הדין יוכל לנתח את המקרה באופן מקצועי, להבין את המשמעויות המשפטיות והכספיות, ולהציע את הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם המצב.

סיכום

הכופר הוא כלי משמעותי בידי רשות המיסים, אך יש להפעילו בזהירות ובמחשבה תחילה. מומלץ לכל חשוד בעבירות מס לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי להבין את המשמעויות וההשלכות של תשלום כופר, ולהחליט על הדרך הטובה ביותר לפעול בהתאם למקרה הספציפי שלו.

דילוג לתוכן