גילוי מרצון

⚠️ עדכון חשוב: נוהל הגילוי מרצון (הוראת השעה מאוגוסט 2025) הסתיים ביום 31.8.2026.

מחזיקים בהון, חשבונות בחו"ל או הכנסות שלא דווחו וחוששים מביקורת או חקירה? זה עדיין לא סוף פסוק. ישנן דרכים משפטיות נוספות להסדרת דיווחי מס ולמניעת סיכון פלילי.

במהלך השנים האחרונות ייצגתי מספר נישומים בהסדרים (בתקופה שלא היה נוהל גילוי מרצון בתוקף), כך שלמרות שאין נוהל רשמי, ניתן לפנות בבקשות לגילוי מרצון. רצוי שבקשות אלו יתבצעו על-ידי עורכי דין בשל חיסיון עו"ד – לקוח.

מי שמעוניין לבדוק היתכנות ולקבל ייעוץ על האפשרויות העומדות בפניו, מוזמן ליצור קשר.

🔒 חיסיון עו"ד- לקוח הטיפול ע"י מנהל תחום לשעבר ברשות המיסים ופרקליט לשעבר

גילוי מרצון מהו?

 הליך הגילוי מרצון מאפשר לנישומים, עוסקים, מנהלים בכירים בתאגידים ומייצגים שעברו עבירות על חוקי המס,  לפנות לרשות המיסים בבקשה לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת וכל זאת מבלי להיות מואשמים בפלילים. 

התנאים לאישור ההליך: 

• הגילוי נעשה בצורה כנה, מלאה ובתום לב.

• אין חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המיסים או משטרת ישראל.

• אין מידע בידי רשות המיסים.

רשות המיסים רשאית לא לאשר את הגילוי במקרים הבאים:

אם קיים מידע הקשור לבקשה, אפילו בעקיפין, באמצעי תקשורת, כתבי בית דין, פרוטוקולים או בכל מסמך אחר בהליכים פליליים או אזרחיים בארץ או בעולם.

במקרים חריגים בהם קיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן ( מחלה קשה למשל), רשאית רשות המיסים לאשר את הבקשה גם אם קיים מידע ואף אם נפתחה חקירה.

הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.

למה כדאי לפנות בהליך של גילוי מרצון?

המושג "כפר גלובלי", נתפס בעינינו בעיקר בפשטות העברת אינפורמציה באמצעי התקשורת השונים על פני הגלובוס. כל דבר הקורה על פני הגלובוס, ותהא זו הפינה הנידחת ככל שתהא, מגיע כמעט באופן מידי לכל קצוות העולם. אך עניין זה הינו רחב הרבה יותר. אזרחים ממדינות שונות עושים עסקים עם מדינות רבות אחרות, מיליוני דולרים, יורו ויין עוברים על פני הגלובוס בלחיצת כפתור, חברות ותאגידים פרושים כתמנוני ענק על פני הגלובוס ובכל דקה נתונה נמצאים עשרות אלפי אנשים בטיסות ליעדים שונים. 

היותו של העולם כפר גלובלי מהווה גם גן עדן למשקיעים ואנשי עסקים, אך גם סיוט וכאבי ראש לרשויות המס ולממשלות בעולם. אזרח יכול להשקיע ולעשות עסקים בכל מקום בעולם, להסתיר את רווחיו מעיני רשויות המס בארצו, יכול למצוא לעצמו מקלטי מס, יכול להפקיד כספים בכל מקום שיחפוץ וכל זאת הרחק מעיני גובי המס בארצו. 

רשויות מס רבות נאלצו להתמודד עם מציאות זו וביניהן גם רשות המס בישראל. הרפורמה במס שינתה את בסיס החיוב, מחיוב טריטוריאלי בעיקרו לחיוב פרסונאלי, קרי, כל תושב ישראל חייב במס גם על הכנסותיו מחו"ל. מזה שנים נחתמות אמנות מס בין מדינת ישראל למדינות רבות אחרות הבאות לתת מענה למקום חיוב המס, מניעת כפל מס ועוד. אמנות אלו הסדירו גם נושאים של חילופי מידע בין רשויות המס. הצטרפותה של ישראל לארגון ה OECD הגביר את הקשרים בין רשויות המס, וחברות בארגון מחייבת את רשויות המס בחילופי מידע. ממשלות רבות נלחמות במדינות המשמשות כמקלטי מס, הלבנות הון ובבנקים במדינות השומרות על חיסיון מוחלט. 

בעקבות לחצים של מדינות מערביות ובראשן ארה"ב ובלחץ ה OECD, גם מדינות כגון שוויץ בהן הסודיות הבנקאית הייתה לשם דבר, נאלצו לשנות את מדיניותן נוכח הלחצים הבינלאומיים. לאחרונה בעקבות לחצים ואיומים בתביעות מצד האמריקאים, בנק שוויצרי העביר מידע לרשויות המס בארה"ב.

חדשות לבקרים, אנו עדים לפרסומים של ממשלות ורשויות מס בדבר הידוק שיתופי הפעולה וחילופי מידע, כולל מידע על חשבונות בנק.

לא רק חילופי מידע בין רשויות המס עלול להדאיג נישומים. ההדלפות של האתר "ויקיליקס" ממחישות את הקלות בה יכול לדלוף מידע רב ערך וסודי. והנה, גם מידע עם פרטי עשרות אלפי לקוחות של בנק HSBC,  שככל הנראה נגנב על ידי אחד מעובדי הבנק, מצא דרכו לרשויות המס בעולם כולל ישראל. 

לא זו אף זו, לאחרונה אנו עדים כי בנקים בחו"ל ואף בנקים בישראל, מתנים משיכות כספים מחשבונות של תושבים זרים בהצהרה כי שולמו על כספים אלו מיסים ואף דרישה לקבלת אישור מרשויות המס במדינתם. בנקים לא מעטים בחו"ל אף פנו בהמלצה לבעלי חשבונות להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס בארצם.