גילוי מרצון

⚠️ עדכון חשוב: נוהל הגילוי מרצון (הוראת השעה מאוגוסט 2025) הסתיים ביום 31.8.2026.

מחזיקים בהון, חשבונות בחו"ל או הכנסות שלא דווחו וחוששים מביקורת או חקירה? זה עדיין לא סוף פסוק. ישנן דרכים משפטיות נוספות להסדרת דיווחי מס ולמניעת סיכון פלילי.

במהלך השנים האחרונות ייצגתי מספר נישומים בהסדרים (בתקופה שלא היה נוהל גילוי מרצון בתוקף), כך שלמרות שאין נוהל רשמי, ניתן לפנות בבקשות לגילוי מרצון. רצוי שבקשות אלו יתבצעו על-ידי עורכי דין בשל חיסיון עו"ד – לקוח.

מי שמעוניין לבדוק היתכנות ולקבל ייעוץ על האפשרויות העומדות בפניו, מוזמן ליצור קשר.

🔒 חיסיון עו"ד- לקוח הטיפול ע"י עו"ד דוד אפרים, לשעבר מנהל תחום חקירות בפקיד שומה חקירות תל אביב

מה היה נוהל גילוי מרצון

 הליך הגילוי מרצון איפשר לנישומים, עוסקים, מנהלים בכירים בתאגידים ומייצגים שעברו עבירות על חוקי המס,  לפנות לרשות המיסים בבקשה לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת וכל זאת מבלי להיות מואשמים בפלילים. 

התנאים לאישור ההליך: 

• הגילוי נעשה בצורה כנה, מלאה ובתום לב.

• אין חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המיסים או משטרת ישראל.

• אין מידע בידי רשות המיסים.

רשות המיסים רשאית לא לאשר את הגילוי במקרים הבאים:

אם קיים מידע הקשור לבקשה, אפילו בעקיפין, באמצעי תקשורת, כתבי בית דין, פרוטוקולים או בכל מסמך אחר בהליכים פליליים או אזרחיים בארץ או בעולם.

במקרים חריגים בהם קיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן ( מחלה קשה למשל), רשאית רשות המיסים לאשר את הבקשה גם אם קיים מידע ואף אם נפתחה חקירה.

הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.

למה הסיכון בהכנסות לא מדווחות גדל?

ישראל מקבלת מידע אוטומטי על חשבונות בנק של תושבי ישראל בעשרות מדינות, במסגרת תקן CRS וההסכם עם ארה"ב (FATCA). גם בנקים בישראל מחויבים לדווח על פעילות חריגה. המשמעות: הסיכוי שהכנסה או חשבון שלא דווחו יגיעו לידיעת רשות המסים גבוה יותר מבעבר.

גם אחרי שהנוהל הסתיים, אפשר לפנות לרשות המסים בבקשה להסדיר דיווחים. כדאי שהפנייה תיעשה באמצעות עורך דין, בגלל חיסיון עורך דין–לקוח, ולפני שהרשות פותחת בבדיקה או בחקירה.